בין אדם לחברו

התחזקותן של תפיסות כלכליות ימניות יוצרת את הטענה שהשוק החופשי ידאג לעניים טוב יותר מאשר דורות של חינוך לעזרה לזולת. בטענות אלו יש אמת פרקטית, אך משהו מהותי חסר בעולם שבו כל אחד רודף אחר תועלתו הפרטית, גם אם התוצאה מיטיבה עם כולם. הדבר הזה הוא עבודת המידות

כיצד אדם צריך לאהוב את חבריו? מתי ואת מי צריך לדון לכף זכות? באיזה מצבים צריך לספר דברים רעים על החבר? האם מותר לפרסם בתקשורת דברים בגנותם של אנשי ציבור?

בדק אם גם היום יש ענוותנים כהלל